שיווק ופרסום באינטרנט
ChatGPT (או בקיצור CG, לא להתבלבל עם המלצות לשמפו…) הוא ללא ספק הלהיט האחרון ברשת ובקרב מי שכותב תוכן או מקדם אתרים בפרט. למי שעדיין לא שמע על מה כל המהומה, נסביר שמדובר באינטליגנציה מלאכותית מתקדמת במיוחד שמסוגלת לענות כמעט על כל שאלה באופן מדויק ובשפה טבעית או ליצור תכנים שונים לפי בקשה.
למעשה, ChatGPT מתבסס על שיפור של אותו האלגוריתם בו נעשה שימוש בשירותים שונים לכתיבת תוכן אוטומטי (גרסה 3.5), אבל ההבדל באיכות התוכן היא של שמיים וארץ.
הפוטנציאל ליצירת תכנים ומאמרים לאתרים שלנו באמצעות ChatGPT הוא עצום, אבל יש שלושה מוקשים שחייבים להתייחס אליהם לפני שמתחילים לעשות זאת:
1.ChatGPT עונה תשובות קצרות של כמה שורות בלבד ובאופן ניטרלי בדרך כלל (בלי טון שלילי מוגזם) , איך בדיוק ניתן לחבר כמה תשובות שהוא נותן לתשובה אחת ארוכה שיכולה לשמש כמאמר? ומה עושים אם רוצים שהמאמר ייכתב כביקורת למשל?
2.ChatGPT לא תמיד מדייק, דבר שיכול להיות קריטי למאמרים בעמודי מפתח ולא סתם "מאמרי SEO", במיוחד אם שואלים על אותו על דברים שקרו או ידע שהשתנה לאחר 2021 (נכון לתחילת 2023).
3.לגוגל יש אינטרס ברור למנוע הצפה של הרשת בתוכן אוטומטי ויש אלגוריתמים שיכולים לזהות תוכן אוטומטי על פי רמת הטקסט. לכן השאלה היא האם גוגל שולל לגמרי תוכן אוטומטי ואיך אפשר לעבור את המסננים שאולי קיימים באלגוריתם שלו?
4.עברית: למרות שבאופן תיאורטי אין בעיה לשאול את CG שאלות בעברית, הפלט שלו הוא לא טקסט קריא. מעבר לכך הוא לא ממש בקיא בכל מה שקשור לישראל מכיוון שאימנו אותו בעיקר על טקסט ממדינות דוברות אנגלית, מה שמשפיע גם על "ההבנה התרבותית" שלו.
הנה תשובה קצת משונה לבדיחה שביקשנו ממנו לכתוב על ישראל:
מן הסתם ChatGPT הבין שגם לחם וגם עגבנייה הם מאכלים וגם איך אומרים "לחם" בעברית (אנחנו מניחים שהוא סרק לא מעט מילונים)… אבל המשחק מילים שלו לא באמת עובד.
אגב, זה לא שהבדיחות שלו על מדינות באמריקה הן הרבה יותר מתוחכמות, אבל הן לפחות "עושות שכל".
אז בואו נפרק את 4 המוקשים האלו:
איך הופכים תשובות קצרות למאמר או נעזרים ב-ChatGPT לבניית מאמר שלם בטון שאתם רוצים?
יש כמה אפשרויות כיצד להשתמש ב-CG על מנת לכתוב מאמרים ארוכים יחסית בדיוק באופן בו אתם רוצים, הנה כמה שיטות שיכולות לעבוד לא רע:
1.אחרי ששאלתם שאלה על נושא מסוים, אתם יכולים לבקש פירוט נוסף, או אפילו לבקש לקבל תשובה נוספת, אבל שונה. באופן הזה קל לבנות מאמר עם לוגיקה ברורה ולא סתם אוסף של פסקאות על פי מילות מפתח.
באופן כללי ככל שתהיו ספציפיים יותר, כך תקבלו מידע מדויק יותר
2.ניתן לבקש דוגמאות למבנה של מאמר ולאחר מכן פירוט על כל חלק (או לכתוב אותו בעצמכם).
3.בעיקרון אתם יכולים לבקש מאמרים שלמים וגם עמודי נחיתה שיווקיים בכל אורך שתרצו, אבל עליה וקוץ בה: ככל שהמאמר ארוך יותר, כך גם יוכלו להיות בו יותר אי דיוקים. לכן האפשרות הזו מתאימה יותר למי שמעוניין לקבל מאמרים כללים בלי לרדת לפרטי פרטים.
מעבר לכך בטסט שלנו נתקלנו בשגיאות שחתכו את הטקסט באמצע (ייתכן שבגרסה בתשלום זה לא קורה).
4.במידה והטון לא מתאים לסגנון שאתם רוצים, אתם יכולים לבקש לענות תשובה או ליצור תוכן על דרך השלילה, לציין את החסרונות שבנושא מסוים וכו'.
שימו לב ש-ChatGPT לא יענה לכם תשובות על נושאים רגישים או יספק הסברים שיכולים לגרום לנזק (לדוגמה, איך להכין גז פלפל…).
שווה לציין שתוכלו לבקש בכל מקרה תגי Meta Description ו-Title, למרות שלפעמיים הם יהיו קצת ארוכים מדי…
איך מתגברים על חוסר הדיוק?
הדרך הכי קלה להתגבר על חוסר הדיוק היא מן הסתם לשאול שאלות שבהן אין צורך לרדת לפרטים ויותר ספציפית, כאלו שכוללות מספרים, תוצאות של מחקרים, דעה רווחת וכו'. יש מספיק נושאים שהם לא מדויקים מטבעם. לדוגמה, "טיפים לכתיבת הקדמה של ספר".
מלבד זאת אפשר כמובן לבדוק עובדות ונתונים במקורות חלופיים או לציין הערכות בלבד.
מה גוגל אומרים על תוכן אוטומטי?
כפי שכתבנו, אנחנו יכולים להעריך בזהירות שלגוגל יש מנגנונים לזיהוי של תוכן אוטומטי כבר כמה שנים טובות.
בכל אופן, כשגוגל עדכנו את מדיניות הספאם שלהם לקראת סוף 2022, הם רשמו בהתחלה באופן מפורש שאסור להשתמש בתוכן אוטומטי, אך לאחר מכן הם דייקו זאת ולמעשה לא אוסרים כיום לחלוטין על שימוש בתוכן שכזה.
בהקשר של CG, תוכן אוטומטי נחשב לבעייתי במיוחד כשהוא נוצר מבלי להוסיף שום דבר מקורי או לתת ערך לגולש וכאשר "לא נעשתה התייחסות לאיכותו או לחוויית המשתמש".
בנוסף לכך חברת גוגל אוסרת על שימוש בתוכן שתורגם באופן אוטומטי או שוכתב באופן אוטומטי (בדומה לתוכנות "ספינר" שכבר קיימות בשוק ה-SEO המון שנים).
אם אנחנו מדברים על מקוריות והוספת ערך, כאן קיים מכשול מהותי מכיוון ש-ChatGPT מנסה להבין מהי המילה הבאה שבסבירות הכי גבוהה תופיע בהמשך. כלומר, התוכן עצמו הוא מקורי מבחינת הניסוח, אבל לא באמת מוסיף משהו חדש.
אומנם אפשר לבקש רעיונות ואפילו סיפורים מקוריים בז'אנר מסוים, אבל CG נופל ללא מעט קלישאות בדרך.
לכן, הטיפ הכי טוב שאנחנו יכולים לתת לכם זה לעבור על הטקסט ידנית ולתבל אותו, להוסיף פרשנות, אולי אפילו להרחיב מילים מסוימות כדי להעלות את רמת הקריאות וכו'.
יצירת מאמרים בעברית
עוד מוקש מאוד משמעותי: אין בעיה לתרגם תוכן מאנגלית לעברית גם אחרי שעקבנו אחרי כל הצעדים עד כה, אבל תרגום איכותי עולה כסף, וכל הרעיון הוא לחסוך בעלויות ובזמן.
הדרך הכי פשוטה לקצר תהליכים היא לעשות שימוש ב-Google Translate ולעבור עליו ידנית. לחלק מאיתנו זה עלול להישמע מזעזע, אבל האמת היא שגוגל טרנסלייט הוא הרבה יותר איכותי כיום מאשר פעם.
מעבר לכך, למרות שבחברת גוגל אומרים שתוכן שתורגם אוטומטית בלי שום מגע אנושי אסור לחלוטין, יש המון שאילתות ספציפיות שמחזירות אתרים מתורגמים אוטומטית בגוגל ישראל. לדוגמה, ערכים שלא תורגמו מויקיפדיה באנגלית ואין עליהם זכויות יוצרים.
הנה דוגמה לתשובה לשאלה "למה חתולים מגרגרים" ששאלנו את CG ותרגמנו בחזרה לעברית:
מלבד השימוש בכתיב חסר במילה "גרגר" בצהוב (מה שלגוגל פחות משנה, אבל עשוי להיראות כמו שגיאה לבני אדם), הניסוח "קידום ריפוי בחתולים" הוא תרגום קצת יותר מדי מילולי שאולי היה אפשר לתרגם למשהו כמו "ולמען שמירה עצמית על בריאותם".
לכן ההמלצה שלנו היא קודם כל לתרגם את הטקסט כמו שהוא, לאחר מכן לעבור עליו כדי לזהות טעויות בולטות ורק לאחר מכן לעבות אותו כפי שהמלצנו בסעיף הקודם.
נכון, זה לוקח זמן, אבל גם כותב תוכן שהוא לא מתרגם מקצועי יכול לעשות את זה.
איפה כדאי ואיפה לא כדאי להשתמש ב-ChatGPT?
מכיוון שכל נושא התוכן האוטומטי עדיין טומן בחובו סיכונים מסוימים, לא היינו ממליצים להשתמש ב-ChatGPT באתרים ראשיים שלכם או אתרי לקוחות שאתם מקדמים. כן אפשר להשתמש בו באתרי תמיכה או אתרים שמקימים למען רווח אישי.
לדוגמה, אתרים עם תוכניות שותפים, אתרים עם מודעות של גוגל וכו'. אלו אתרים שקל יחסית להקים ורוב האנשים לוקחים בחשבון שהם יכולים "להישרף".
לסיכום
ChatGPT הוא כלי נהדר לשיווק באינטרנט וכתיבת תוכן שיכול לקצר תהליכים באופן משמעותי כל עוד עושים בו שימוש מושכל ויודעים מהן המגבלות שלו והגבולות של מה שהוא יכול לעשות. מנגד, לא היינו ממליצים להשתמש בו בשיטת "שגר ושכח" מכיוון שאנחנו לא באמת יודעים כיצד מנועי חיפוש כגון גוגל מתייחסים אליו או כיצד הם ישנו את הגישה אליו בעתיד.
